החלטה בתיק ב"ל 39204-05-11

2.         משדחה הנתבע את תביעת התובעת בנימוק - " התקופה לא אושרה לתשלום ע"י רופא המוסד, רק עם המצאת מסמכים רפואיים חדשים נוכל לבדוק את תביעתך בשנית", הגישה היא תביעה לבית הדין.

3.         לטענת התובעת, במהלך הריונה אובחנה כמי שסובלת מסכרת הריונית קשה ולכן הומלץ לה על ידי רופאיה על מנוחה ושמירת הריון.

4.         בכתב ההגנה טוען הנתבע כי היעדרותה של התובעת ממקום עבודתה לא נבעה ממצב הריוני שסיכן אותה או את עוברה, כאמור בסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995 (להלן - החוק), אלא נבעה מן העובדה שהתובעת פוטרה ביום 31.10.10, וזאת כעולה מטופס התביעה שהגישה התובעת ביום 6.12.10. 

כן טוען הנתבע כי על פי חוות דעתו של רופא המוסד, מצבה הרפואי של התובעת לא הצדיק שמירת הריון אלא ההמלצה העיקרית היתה המשך מעקב רפואי.

5.         השאלה העומדת להכרעה בענייננו, הינה, האם בעת שהתובעת יצאה לשמירת הריון היתה היא בגדר "עובדת" או שמא פוטרה טרם יציאתה לשמירת הריון. אם התשובה לשאלה הראשונה חיובית, ויוכח שהתובעת אכן היתה "עובדת" בעת שיצאה לשמירת הריון, יש לבחון האם עובדת פיטוריה ביום 2.11.10 משנה לעניין זכאותה לגמלת שמירת הריון.

6.         מתצהיר התובעת עולות העובדות כלהלן -

            א.         התובעת, ילידת 1985, נשואה ואם לילד.

            ב.         במהלך הריונה חלתה התובעת בסכרת הריון.

ג.          התובעת היתה מועסקת על ידי חברת כח אדם "חבר הון אנושי" ובאמצעותם הופנתה לעבודה כ"טלרית" בבנק לאומי.

ד.         בשל סכרת ההריון בה חלתה, היתה התובעת צריכה לעשות 8-7 הפסקות ביום, לאכול על פי דיאטה מסודרת להזנת סוכר ולבצע בדיקות סוכר כל שעתיים. בנסיבות אלה, לא יכולה היתה התובעת להמשיך לעבוד.

ה.         עבודתה של התובעת כללה עבודה מול לקוחות ותחת לחץ, כשאין כל אפשרות לעשות הפסקות כאמור. התובעת הגיעה לעבודה על פי שעות העבודה של הבנק, לפעמים היתה צריכה לעבוד בשעות מפוצלות ועד שעות הערב המאוחרות. בשעות הפתיחה של הבנק, עבדה התובעת באופן אינטנסיבי וללא הפסקה מול לקוחות הבנק ובמטלות אחרות לאחר שעות קבלת קהל.

ו.          על פי רופאיה של התובעת, מצבה בזמן ההריון, ככל שלא היתה נמצאת במנוחה, יכול היה לסכן את העובר שברחמה ולפיכך, ככל שההריון התקדם והסכרת היתה פחות ופחות מאוזנת, הומלץ לה על שמירת ההריון. 

ז.          לתובעת הומלץ, עוד בתחילתו של חודש אוקטובר, על שמירת הריון אולם לקראת סוף חודש אוקטובר, מצבה החמיר והיא שהתה בחופשת מחלה מיום 26.10.10 ועד 31.10.10. באותו יום אף קיבלה אישור רפואי לעניין גמלת שמירת הריון החל מיום 1.11.10.

ח.         ביום 2.11.10 פוטרה התובעת מעבודתה.

ט.         בשל טעות בתביעה הראשונה שהוגשה לנתבע, נרשם על ידי מעסיקה של התובעת כאילו פוטרה ביום 31.10.10, אולם מדובר בטעות והמעסיק אף הוציא אישור מתוקן.

י.          לאחר פיטוריה ובשל הריונה, לא היה לתובעת סיכוי שמישהו אחר יעסיק אותה.